יום אחד בלבד - פרק 57-63
פרק 57 - העולם שמעבר
חלק זה נושא אופי מיסטי יותר. לפני שניכנס אליו, אני רוצה להניח בפניכם את נקודת המבט שלי בנושא. אני מוצא שקשה למקם את הנושאים והטקסט כאן ביחס לטקסט עד כה, ואסביר מדוע:
מנקודת המבט וההבנה שלי, המציאות קיימת במעין מנעד. אפשר אולי להתייחס למנעד זה לפי נושאים ותחום הממדים שרבים מן העוסקים בתודעה וברוח מדברים עליהם. רוב ההתייחסות והעבודה הפנימית שלי מכוונת אל הגבוה ביותר, אל המוחלט, אל תודעת האחדות, המישור הגבוה ביותר של הקיום, התודעה של המקור, של האלוהים. לשם אני נמשך, משם באתי הנה, ואני מבקש להביא לעולמנו את המסרים המכוונים לחזרה הביתה לאותה תודעה מוחלטת.
עם זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, אני חשוף באופן כמעט יומיומי לטבע שמעל המציאות התלת־ממדית. אני רואה זאת גם עכשיו: מיליארדי נקודות רוטטות סביבי, התשתית האנרגטית של הבריאה. אני רואה נצנוצי אור, ישויות לא־אנושיות, כתמי צבע שונים, וגם כל מיני סמלים גאומטריים שבאים והולכים. אני חווה חלומות הנעים מעבר לחלום ותוך המציאות, חווה תקשורת מרובה ביום־יום שלי, רואה הילות ושדות אנרגטיים. פעמים רבות אני מרגיש את עצמי כיישות רב־ממדית, כאילו אני נזכר שאני חי בעוד מקומות במקביל. היו לי התנסויות רבות ומגוונות מאוד, שבקלות יכולתי לכתוב עליהן ספר עב־כרס. עד גיל 19 לא ידעתי שלא כולם רואים או מרגישים את הדברים שאני רואה ומרגיש; זה היה טבעי לי לגמרי. אמנם יש תקופות שבהן אני חשוף לדברים הללו יותר, או מעניק להם יותר תשומת לב, אך ביום־יום הם בעיניי רגילים בדיוק כפי ששולחן וקיר וחתול ההולך ברחוב הם “רגילים” עבורכם. אתם עשויים לומר “נו, חתול,” ואני אומר “נו, אני מרגיש ורואה נוכחות בחדר, אני רואה הילה מסביב ליד שלי - רגיל...”
את רוב מה שאני רואה איני מבין; רק חלק ממה שאני חווה אני מצליח לקשר למקורו ולהבין את משמעותו. רוב הדברים יישארו אולי לא ברורים עוד זמן רב, ואולי חלקם יתבהרו כשהזמן הנכון יגיע. אך חשוב שתבינו, כל זה בעיניי הוא מעין “בונוס”. כל התחומים האלה של הנסתר מסקרנים, ואולי לעיתים מפחידים, מפני שאיננו יודעים מה הם. אבל העיסוק בהם עד כה לא נראה לי בעל משמעות רבה. אני מכוון בעיקר למה שמביא שלום פנימי וביטחון, ומה שבאמת מעניין אותי הוא החזון המשותף של ההגעה לשלום פנימי. לכן לא תפסתי את הדברים האלה כ"בעלי ערך". שנים ארוכות פירשתי את כל מה שאני רואה וחווה כ“חלק מהחלום”, חלק ממה שאני מבקש להתעורר ממנו.
היום אני נמצא במקום מעט שונה. עדיין איני מבין את רוב מה שאני רואה, ואני עדיין מקבל דברים רבים כפי שהם בלי לתהות יותר מדי, אך גיליתי שלחלקם יש ערך רב, ושאנו מקבלים לעיתים רבות סיוע בדרכנו אל האור גם מאותן תופעות ואותן ישויות. להבנתי, יישויות לא־אנושיות מוארות מכוונות גם הן אותנו אל השלום הפנימי שלנו; הן מבקשות להתמקד בתוכן ולא בצורה, מבקשות לחוות את תודעת האחדות שעליה דיברנו רבות בספר. ההבנה ש"אין עולם" ושכל אינטראקציה שקיימת, במובן הגבוה, היא עם עצמנו, הייתה עבורי שלב משמעותי מאוד במערכת היחסים איתן. עדיין יש המון לא־נודע, ועדיין יש חשש מסוים; אני נמצא בצעדים הראשונים שלי מולן. אומנם כבר התוודעתי ללא מעט בריות שכאלה, ויש בי משיכה עמוקה להעמיק את הקשר איתן, כי אני מרגיש שחלקן כמו משפחה עבורי, ואני חש חיבור עמוק ביותר.
בשלב זה היכולות ה"על־חושיות" שלי, שהן בעיניי דבר טבעי לגמרי עבור כולנו, גם אם העולם מכחיש זאת, זוכות אצלי להערכה מחודשת. גיליתי שבהן טמונה הזדמנות גדולה עבור כולנו: להתחבר ולצעוד יחד במסע הביתה.
אני רואה את כל ישויות האור כהיבטים של השכינה, או כשליחים הפועלים בשליחותה, ולכן אני מברך אותן בהערכה לתוך חיי. הטקסט בחלק הזה מביא כלים וידע בנושא, וכולו, ללא יוצא מן הכלל, הגיע מתוך התנסות וחוויה אישית שלי. אני מקווה שתוכלו להפיק מזה ערך. וזכרו, אני פה עבורכם, לעולם אינכם לבד בדרך. נשבעתי בפני החיים שתמיד אהיה לכם לעזר, בכל דרך שאוכל.
פרק 58 - חוצנים, מלאכים, ישויות רב־ממדיות ומה שביניהם
הגלקסיה שאנו חיים בה אדירה: מאות מיליארדי פלנטות המקיימות אינסוף צורות חיים. מעבר לגלקסיה שלנו, עוד מיליארדי גלקסיות מלאות בחיים גם הן. המציאות אינה מוגבלת לאור ולתדרים שאנו קולטים; הבריאה שוקקת חיים. רבים מהם אנו מכנים "פיזיים", שכן יש להם איזו ממשות או צורה תלת־ממדית, אך החיים אינם שייכים רק לדומיין זה. החיים קיימים במישורים ובממדים רבים, חלקם בעולמות גבוהים יותר מבחינה אנרגטית, שרובנו לא מסוגלים כלל לראות, מפני שמעטים מאיתנו רואים ספקטרום רחב יותר.
את החיים הרב־ממדיים אנו אכן פוגשים והם אכן משפיעים עלינו. זכיתי להתברך בראייה כזו, אני רואה הרבה מעבר למציאות הפיזית: אני רואה תדרים רבים וישויות רבות; את רובן איני מבין. כדורים רוטטים של אור, כתמי צבע הנעים במרחב, ישויות לא־פיזיות שונות ומשונות. חלקן נדמה שמקיימות איתי איזושהי אינטראקציה, ורבות מהן עולות למודעות שלי אך נדמה שהן חיות את חייהן, כמו חתול או ציפור או אדם העובר ברחוב, הוא שם, אינו קשור אליי, ואני פשוט רואה אותו.
נדמה שחלק בלתי נפרד מהצמיחה התודעתית שלנו הוא ההתוודעות לישויות האלה, לכאלו שאולי נכנה "חוצנים", ייתכן שיש להן קיום פיזי, אך לא רק. רבים מאיתנו יפגשו בהן בדרכים שונות, אולי בראייה, אולי בתחושות, אולי בתקשורת כזו או אחרת. טקסט זה אינו "מורה נבוכים" המקטלג את הישויות והחיים המגוונים לפי רמות, קטגוריות או היררכיה; אמנם אגע בכך מעט, אך כשאני פוגש ישות, השאלה האחרונה שאני שואל היא "מי את ומאיפה באת"? כי אין זה מעניין אותי, בעיניי, מה שמשנה הוא החיבור התודעתי שלי איתה, התקשורת, הרגש, המסרים העולים. מעל הכול אני זוכר ומזכיר שהיא לא נפרדת ממני: היא, כמוני, היבט של אותה תודעה אין־סופית שכל דבר חי הוא חלק בלתי נפרד ממנה ומתקיים באחדות מלאה איתה, בין אם הוא זוכר או מודע לכך ובין אם לא. הוא חלק מהאלוהים, ולכן הוא חלק ממני ואני חלק ממנו. לכל אני אומר "שלום" בברכת אהבה ומתוך רצון להתחבר יחדיו, תהיה צורתו אשר תהיה, מבורך הוא בעיניי.
אני לא אוהב את המילה "חוצנים", ועוד פחות את "חייזרים". לדעתי הן מייצגות טעות בסיסית: הדבר הזה, יהיה מה שיהיה, אינו "חיי־זר" כי אין דבר "זר" , והוא גם לא "חוצן" כי אינו מגיע "מבחוץ". הישויות האלה, שהתוועדתי רק למתי מעט מהן, בטבען העמוק הן בדיוק כמוני, יש להן צורות ודרכי חיים שונות, אמונות שונות. סביר להניח שהתודעה שלהן רחבה משלי, והמתקדמות שבהן בוודאי יודעות גם הן את אמת זו: אנו אחד. אני מאמין שהישויות המתקדמות נמצאות כאן כדי לסייע לנו לגדול ולצמוח, לתת לנו סיוע ומידע, ואני מאמין בזה כי כך התאפיינה רוב התקשורת והאינטראקציה שחוויתי איתן. לא רק אני לבדי, רבים משתפים סיפורים ותובנות דומים. ישויות אחרות שנתקלתי בהן מייצגות או מהוות צורה אחרת, אם נרצה, של חיים.
כתם רוטט ומקפץ של אור סגול מסמל את התרחבות התודעה ומסייע לי ללמוד על הטבע הרוחני שלי. כתם צבע טורקיז זוהר מופיע מולי במקלחת, עוטף אותי ומטייל סביבי, ומשדר הרגשה של שמחה עמוקה והתרגשות לפגישת חבר ותיק. ישות כחולה שמופיעה מולי פעמים רבות בתרגילי התבוננות במראה מסמלת לי עולמות עליונים ואולי טבע עמוק יותר שלי, במיוחד כאשר אני קולט לרגע שגם אני בתוכי נראה כמוה. איני בטוח שאי־פעם אבין הכול , אולי המוח הפיזי והתודעה הנוכחית שלי אינם יכולים להבין זאת, וזה בסדר.
אני רוצה לתת לכם כלים לקיום אינטראקציה עם ישויות כאלו ואחרות.
ראשית, זכרו: שום דבר לא יכול לפגוע בכם. אתם מוגנים ובטוחים. הממלכה הפיזית היא הדומיין שלכם; שום ישות “חוצנית” או אנרגטית לא יכולה לפגוע או להזיק לכם. אני מניח כמה הנחות:
-
שימו לב למצב התודעתי שלכם בעת הזמנת אינטראקציה. יש ישויות רבות שישמחו לפגוש אתכם. שהייה במצב תודעתי בטוח ומרומם תזמין אינטראקציה אוהבת וחיובית. כמו שאמרתי קודם, העולם כולו מהווה שיקוף של מצב התודעה שלכם. אם אתם לא במקום טוב, אל תזמינו תקשורת ואינטראקציות כאלו, לא רק כי זה עלול להזמין ישויות שאינן במצב תודעתי אוהב, אלא גם כי המסננת התודעתית שלכם תשליך עליהן את פחדיכם שלכם.
-
“נפלתי” בזה פעמים רבות, לא הצלחתי לראות את הדברים כפי שהם אלא חוויתי את השלכת הפחדים שלי על ישויות שאין להן כל קשר ליצירה השכלית השגויה שלי. לא הצלחתי לראות את האור שלהן כי השלכתי עליהן פחד. אם אתם נתקלים במכשול כזה, אנא המתינו, לימדו את הפחדים העמוקים שלכם, וכשתהיו מוכנים תוכלו לפגוש אותן ללא מורא.
-
אתם, בתור אנשים המחפשים את האור ומבקשים שלום, מקבלים “חבילת סיוע” המותאמת לכם. מדריכים רוחניים שונים, לחלקם אתם מודעים, לחלקם לא, נמצאים אתכם ושומרים עליכם מפני אינטראקציות שליליות. יש רצון משותף לצמיחה התודעתית והרוחנית שלכם, והם יכוונו אתכם ויחסמו הפרעות לא־רצויות.
-
במצב של חוסר ביטחון במהלך שיח או אינטראקציה רוחנית, אני מבקש מהשכינה, תודעת־העל שתפקידה להנחות אתכם חזרה לזהותכם האמיתית, שהיא תחליט עבורי את טיב ואופי התקשורת. מבחינת "היררכיה", היא הגבוהה ביותר, ואתם יכולים לתת בה אמון מלא, היא תמיד איתכם.
-
זכרו שכל הישויות והתודעות שאתם באים איתן במגע הן גם היבטים של הבורא; הן לא נפרדות מכם. נהגו בכבוד, בעדינות ובברכה כלפיהן. לא רק אתם רוצים את התקשורת האוהבת הזו. סלחו לעצמכם על מחשבות לא־אוהבות שעולות בכם בזמן המפגש או לפניו, למדו מהמחשבות הללו שיש עוד מקומות בתוככם שדורשים אור. זכרו, זו קריאה לאהבה. סמכו על ההדרכה שלכם; יש לכם חיבור ושותפות עמוקים יותר איתם ממה שרובכם משערים. חלקם הם היבטים מתקדמים יותר שלכם, שהגיעו מרמות קיום גבוהות לסייע לכם, חלקם אולי בני משפחה של ממש. הם יודעים לבצע את תפקידם והם מחויבים לכם מאוד. תנו בהם אמון.
-
הגדירו איך אתם רוצים לפגוש אותן ובאילו תנאים, אף אחד לא יפרוץ למודעותכם ללא הזמנה; ישויות אוהבות מבינות וחומלות אתכם, והן יגיעו בזמן ובמקום שתהיו מוכנים לו.
-
אם אתם מרגישים צורך, בצעו לפני האינטראקציה "תרגיל הגנה מנטלי", יש שיטות שונות לכך. אני נוהג "להתלבש" במגן־דוד זהוב. זה כלי שאני אוהב מאוד; אתם מוזמנים לעטוף בו גם את החדר או הסביבה שלכם, או לשלוח אותו כמעין ברכה גם להן. המגן־דוד הוא סמל עוצמתי של אהבה וחיבור העליון והתחתון, ובצורתו התלת־ממדית, המרכבה, הוא גם "כלי" להתניידות בעולמות רוחניים ואסטרליים.
-
אופני התקשורת רבים: חלקם ורבאליים לגמרי, אך זה נדיר. ברוב המקרים התקשורת אינה מילולית; היא יכולה להיות טלפתית, ויזואלית, מנטלית (רגש שכולל מידע רב). ייתכן שתראו חזיונות או תמונות, או תחוו רגש מסוים, כתיבה אוטומטית או אף מגע. אני חוויתי את כולן, רובן נעימות ומרגשות. התקשורת תתבטא בצורה המתאימה ביותר לכם, לפי מצבכם השׂכלי והתודעתי.
-
כשאתם, מכל סיבה שהיא, מעוניינים לסיים את התקשורת, הכריזו על כך בתוככם או אף בקול. אמרו "תודה" אך שאינכם מעוניינים להמשיך. מעולם לא קרה לי שהתקשורת לא נפסקה מיידית , יש "צו" אוניברסלי בנושא, המחייב את כל הישויות המודעות לציית לו.
-
ייתכן שכבר חוויתם בעבר תקשורת או מפגש לא־רצויים. אנא קחו על כך אחריות, וראו מה אתם יכולים ללמוד מכך. כל אירוע כזה הוא הזדמנות ללמידה וצמיחה.
-
לסיום, אזהרה: אם אינכם מוכנים, ואם אתם מרגישים שאינכם במצב שׂכלי־נפשי מתאים לאינטראקציה, או אם אתם מנסים להשיג בה משהו שאינו נובע מאהבה (גם לעצמכם וגם לישויות ולחיים), אל תנסו כלל את זה; אתם עלולים ליצור מצבים לא־נעימים, ולא רק לעצמכם. אני מזמין אתכם לפעול בחמלה ובאהבה לכל ישות שאתם פוגשים. גם הן לעיתים חוששות או זהירות ביחס למפגש איתנו.
-
בני־אדם עלולים להיות לא צפויים, ואולי אנו כרגע אחד הגזעים הכי אלימים ב"שכונה", אל תראו עצמכם כחסרי כוח וחסרי אונים מול הישויות הללו, זה לא המצב. כבדו את עצמכם ואותן. לפני כ־15 שנים הופיעו בחדר שלי שתי ישויות בעלות מראה "חוצני", עמדו והתבוננו בי. היה לי לא נעים, ביקשתי מהן ללכת, ורק לאחרונה הבנתי שאולי הן היו צמודות זו לזו משום שגם להן היה חשש מהמפגש איתי, לא פחות מהחשש שלי מפניהן. זנחו את מחשבות הפחד והאימה; מפגש אמיתי אינו מפחיד, אולי הוא לא־נעים, אך זעקות־אימה מתאימות יותר לסרטים הוליוודיים מאשר למציאות.
כבני־אדם בעלי תודעה פתוחה לתקשורת, אתם מהווים כיום תופעה ייחודית בנוף: אינטליגנציות לא־אנושיות רבות מחפשות דרך להעביר מידע חשוב לאנשים מסוימים או לעולם כולו. מבחינה זו, אתם מושכים תשומת־לב רבה. עם זאת, אף אחד לא יגדיר לכם מה אתם "אמורים" לעשות או אילו תפקידים עליכם למלא. אם אינכם נהנים ואינכם מעוניינים בתקשורת מסוימת, בקשו להפסיקה. יהיו אחרים שזה כן יתאים להם, והם יהיו צינורות טובים להזרמת המידע לאן שצריך.
חלק מהישויות הרוחניות והלא־אנושיות עוסקות בריפוי. חוויתי פעמים רבות ריפוי כזה: כאבים שנעלמו כלא היו, תחושות פיזיות לא־נעימות שנפחתו או התפוגגו. הרשו לישויות הללו לסייע בריפוי שלכם; תנו להן את המרחב להביע את תשוקתן לרפא, גם אתם וגם הן תיהנו מכך.
לבסוף, זכרו תמיד שברמה הגבוהה ביותר של הדברים, אתם מתקשרים ורואים רק את עצמכם.
פרק 59 - גלגול נשמות וחיים קודמים
נושא גלגול הנשמות והחיים הקודמים נמצא עמוק בתוך השיח הרוחני-תודעתי. למרות שאיני נוהג לעסוק בו בדרך־כלל, חשוב לי להציג בפניכם תפיסה נכונה כלפיו.
אני מדבר בספר הרבה על הזמן ועל חוסר הממשות שלו, ועם זאת, כמעט כולנו עברנו פה, במציאות הפיזית הזו, גלגולים וחיים קודמים רבים. להבנתי, חלקנו חיינו פה בצורות שונות אפילו מאות רבות של פעמים. אבל זה לא מעניין אותי, ואסביר מדוע.
ראשית – העיסוק בחיים קודמים עלול להיות מפתה מאוד עבור האגו. האגו אוהב סיפורים. ישבתי פעמים רבות מול אנשים שפירטו את החיים הקודמים שלהם, סיפרו סיפורים ארוכים על דברים שקרו להם אז. החיפוש אחר החיים הקודמים הוא חיפוש עקר לדעתי; העבר אינו משרת אותי, והוא בעל ערך רק אם אני משתמש בו כדי להשתחרר ממנו, ולא מעבר לכך.
הדימוי של המציאות שלנו כמשחק מחשב, שבו הדמות שאנו משחקים מתה ואנו מתחילים מחדש, ממחיש זאת: רובנו מתחילים מחדש עם שכחה מלאה לגבי מה שהיה קודם, וזה לא "רע". חלקנו זוכרים היטב מה היה קודם – היכן חיינו, מה עשינו, למי היינו נשואים, איך קראו לילדינו. בתרבויות שבהן הדבר מוכר יותר, כמו אצל הדרוזים, יש לא מעט עדויות על אנשים שזוכרים בפירוט רב את החיים הקודמים שלהם, אך מה זה באמת משרת?
למה יש ערך? – רק למה שמביא לי שלום ושלווה. פעמים רבות, העיסוק בחיים קודמים מביא עוד מורכבות מיותרת; הוא יוצר שכבה נוספת שעלינו להתמודד איתה, ובעיות מיוחדות שלא שייכות רק לחיים הנוכחיים.
אנשים מספרים על קשיים או טראומות שהם סוחבים מחיים קודמים, ואז הם צריכים כלים "מיוחדים" להתמודד איתם, או שהם מגדירים שזה מעבר לכל תיקון – הם כבר כך מאות שנים, "לך תתמודד עם זה עכשיו". יש אנשים שמקדישים זמן רב לחיפוש הזה: מדיטציות מונחות, ניתוח חלומות, ריטריטים, סדנאות, תקשורים – ומה לא. זה יוצר מעין "מחויבות" לעבר שאינה מעניקה אלא עוד סיפורים, עוד שכבות, עוד מורכבויות – ולצדן עוד “חטאים".
חלקנו מאמינים שנגזר עלינו לסבול בעולם הזה בגלל משהו שעשינו בחיים קודמים. אני רוצה להיכנס כעת בכל הכוח בעניין הזה: כולנו שגינו בחיים הקודמים; כולנו עשינו טעויות גם בטווח של שבוע. תוסיף לכך את ה"גלגולים" ותמצא עצמך מאמין בקארמה שלילית המגדירה שעליך לגלם תפקיד מסוים, אולי לסבול כל חייך ממגבלה או מחלה, בגלל איזה סיפור שאתה מספר לעצמך שעשית פעם, כשהיית אדם אחר בתרבות אחרת, בזמן אחר. זה מייצר עוד ועוד עבר שאי אפשר להשתחרר ממנו.
לא מעניין אותי מה עשיתי בחיים קודמים. אני מחפש את האל־זמני, לא את העבר ואת העתיד. החיים הקודמים, גלגול הנשמות וכדומה, הופכים בקלות לכלי המחזק את האגו ואת תחושת הנפרדות שלנו, וכל דבר שעושה זאת – אין לו ערך בעיניי. כל דבר שאני מתמודד איתו – אני מתמודד איתו עכשיו, ברגע הזה. מה יעזור לי לפתוח עוד "מרחבי זמן" בשְׂכֶל שלי, היוצרים נתק ופירוד מההווה?
החיים הקודמים לא נמצאים רק בתחום של גלגולי הנשמה שלנו; אנו רואים את השפעתם גם עכשיו. הדרך שבה הורינו נהגו בנו מושרשת בחלקה במשך דורות רבים אחורה. יש משפחות הנושאות טראומות או כאבים, וגם נקודות אור, המגיעות מההורים, מהסבים והוריהם וכך הלאה. אני מאמין שה"תיקון" שאנו עושים – העבודה הפנימית שלנו, המסע שלנו לחזור לטבע של מה שאנחנו באמת – עובר גם דרך התיקונים הללו.
במובן הזה, אולי זה יכול לעזור להבין את ההשפעה שאני חווה כעת, ומאין היא באה, אך זהו עיסוק "מסוכן". קל מאוד ליפול לפיתוי ולהתעסק בזה יתר על המידה. לא הגענו הנה לתקן מה שנמצא מעבר לתיקון; מה שמעבר לתיקון – פשוט לא רלוונטי.
נקודה נוספת: אמרתי שההווה מייצר את העבר ולא להפך. העיסוק בחיים קודמים עלול לקבע תחושת מציאות איתנה שאין לה בסיס מוצק.
לסיכום – אם אתם רוצים לעסוק בזה, לכו על זה; אך אני ממליץ למעט בעיסוק הזה ולהתמקד במה שנמצא מולכם עכשיו, כי זה הדבר היחיד שיש.
פרק 60 - חיזוי עתידות
חיזוי עתידות הוא עוד נושא מורכב שרבים מאיתנו נתקלו בו, כדי לדעת איך הוא אפשרי עלינו להבין שהעבר והעתיד אינם קיימים כדבר הנפרד מההווה. אך מנקודת מבטנו, עלינו להיות שקועים ככל הניתן ברגע היחיד הקיים עבורנו, שהוא - ההווה. כבר אמרתי פעמים רבות שאין עבר או עתיד, אני רוצה עכשיו לקחת את זה צעד קדימה ולהביא מידע ותפיסות המרחיבות נקודה זו.
אין עבר ועתיד כפי שהם קיימים בדמיון שלנו או בתפישתם כנפרדים מההווה, אני מזמין אתכם לחשוב על הזמן לא בדרך שהעולם מגדיר אותו - כלומר כדבר ליניארי, אלא לחשוב עליו כדבר אנכי, כלומר - הכל קיים, מנקודת מבט גבוהה, באופן סימולטני בהווה. ההבדל באיכותם הוא תדר ולא מהות, אנו חווים את ההווה בלבד ומשתמשים בזמן באופן לא ראוי. למעשה, כל מה שקרה וכל מה שיקרה ואוסיף לזה - כל מה שיכול היה לקרות, כל מה שיכול לקרות עכשיו וכל מה שיכול להיות ב”עתיד” קיים כל כולו עכשיו.
דמו צינור אנכי אין סופי המכיל בתוכו את כל מה שיש, זה כולל את כל האפשרויות של כל מה שיש, ולא רק את מה שאנו חווינו. יש ישויות הנמצאות בממלכות “גבוהות” יותר שיכולות לנוע במרחבים של הזמן והמקום על ידי שינוי התדר שלהן למקום שבו הן מבקשות להגיע, ככה למעשה התרבויות המתקדמות ביותר נעות במרחב, יש להן יכולת “להתממש” מול עיניכם ולהיעלם באותה המהירות והדרך שבה הגיעו, הם לא צריכות לנוע במרחב כמונו, על אף שהן בהחלט מסוגלות לכך, אלא יכולות לזוז בין ה”זמנים” וה”מרחבים” כאוות נפשן. התודעה שלנו היא אל זמנית וא-לוקאלית, למרות שאנו ממוקדים ברגע הנוכחי, היא יכולה לנוע גם היא לעבר ולעתיד, למקומות רחוקים או קרובים, למצבים שונים של המציאות. רבים מאיתנו חווינו זאת בדרכים שונות, בעיקר במצבי חלום, אך לא רק. אנו מגלים יותר ויותר שהזמן והמרחב אינו מגביל אותנו כלל, וזה חלק מתהליך ההתפתחות התודעתי שלנו כיחידים וכאנושות. אחרי שהנחתי את דברים אלו אפשר לשוחח באמת על חיזוי עתידות.
ראינו כבר בעיני רוחנו את הגליל האנכי האין סופי שמכיל את כל מה שקרה וכל מה שיקרה ואת כל מה שיכול היה להיות בכל הזמנים. חיזוי עתידות, ואין זה משנה הפרקטיקה שלו - אי צ’ינג, טארוט, קריאה בקפה ומה לא, פועל כמעין סכין החותכת “פרוסה” מהעתיד שבו אנו עוסקים - “עוד שבוע”, “עוד חודש” או סתם - בעתיד. “הכול ידוע והרשות נתונה”, אתם מכירים את פתגם זה, מנקודת מבטו של הבורא - אכן הכל ידוע, כל מה שיכול לקרות כבר קיים, אתם לא “בוראים” דבר, אלא מנווטים בתוך דבר שכבר קיים, לכן אמרתי שכבר נגאלתם, העולם הזה כבר הסתיים, השלום הגיע - לשם הדברים הולכים, כמה נתעכב בדרך - זה כבר שלנו.
כשחוזה העתידות, ולא משנה באיזה מדיום הוא משתמש, “מנבא” משהו הוא יכול להתייחס אך ורק ל”עתיד” הנגזר מהמקום שבו אתם נמצאים כעת, זה יותר משחק של הסתברויות מאשר קביעה חד משמעית, הסיבה לכך היא שכל בחירה שאתם עושים יכולה לשנות את הזרם שאתם נמצאים בו. דברים בעלי הסתברות גבוהה קשורים לזה שקיבלתם כבר המון החלטות המכוונות אתכם לזרם מסוים, אך הרשות נתונה, אתם יכולים, ואכן משנים כל העת, את הכיוון אליו אתם נעים באמצעות הבחירות שלכם בכל רגע ורגע. ההדרכה הפנימית האוהבת שלכם פועלת מתוקף מודעות לכל האפשרויות הקיימות ומכוונת אתכם לעבר עתיד מיטיב, זה הקול האוהב הנשמע בשכל שלכם, הוא יודע, סמכו עליו, הקשיבו לו, ואולי תמצאו את עצמכם במציאות כה נהדרת שלא הייתם יכולים לחוות ללא הקשב לדברים הנכונים.
לכן אמרתי - היכנעו למה שיש, לכן אמרתי - היו ממוקדים רק בהווה, לכן חשפתי בפניכם היבטים רבים שתפקידם להשאיר אתכם “תקועים” במקום שאתם לא רוצים באמת להיות בו, לכן נתתי לכם את כל הכלים שיש ברשותי לתת כעת, לכן אמרתי שיש לכם תפקיד, לכן חשפתי בפניכם את כל המידעים השונים בספר זה, כי המציאות שבה אתם בריאים, שמחים, שלווים, שרויים בשלום ויצירתיות ושלווה - כבר קיימת. אתם לא צריכים לברוא כלום, אלא לנוע לעבר המקומות המשמחים שכבר קיימים עבורכם.
לפני שהגעתם לעולם הזה כבר עשיתם הסכמים, נעצתם נקודות מפנה חשובות, תיזמנתם אירועים שונים שתפקידם להביא אתכם למעוז חפצכם. לא מנקודת המבט הנוכחית שלכם, אלא מנקודת מבט גבוהה יותר. זרמו עם מה שיש, הסירו התנגדויות, הביעו את עצמכם כמיטב יכולתכם, ה”עתיד” הטוב נמצא מעבר לפינה.
פרק 61 - ידיעה ללא מילים
אני הולך להציע לך תרגיל
ייתכן שכבר מהפעם הראשונה תגלה משהו גדול וחשוב על עצמך, וייתכן שתצטרך לתרגל אותו פעמים רבות עד שתגיע לשם. את המחסומים שלך, כמו אלו שאתה נתקל בהם, אתה יצרת – ואתה יכול להסיר. כל העזרה שאתה צריך כבר נמצאת איתך עכשיו.
מצא מראה; הגודל לא חשוב – רק חשוב שתצליח לראות היטב את השתקפות העיניים, הפנים והכתפיים שלך. זה יספיק לתרגיל הזה.
עמוד מול המראה והתבונן בעין אחת שלך. התבונן היטב ועמוק, קח את הזמן, הישאר נוכח תוך כדי ההתבוננות. תוך כמה דקות (או פחות, תלוי בך) תתחיל לראות שינוי בפנים שלך – אולי למראה מוכר, אולי למראה פחות. הפנים אינן משתנות באמת, אלא זו רק התפיסה שלך שמתערערת.
שלב זה נהיה מפחיד לרבים, והם מפסיקים את התרגיל. אני מפציר בך להמשיך. נשום נשימות עמוקות והמשך. אם הפיתוי להפסיק חזק מדי, עצור, נסה שוב בהמשך – אל תלחם בעצמך. המשך להתבונן בפנים המשתקפות מהמראה.
בשלב זה, ייתכן שתראה או תרגיש כל מיני דברים – וזה בסדר, אתה בטוח. השגת מטרת התרגיל היא מעבר לפינה. המשך להתבונן עמוק, קח את הזמן; אין מה למהר. אם אינך מצליח, עצור ונסה שוב ושוב – אינך יכול להיכשל. תגיע הפעם ששכלך יהיה פתוח, ועכשיו אתה אמור לראות זאת: ידיעה ללא מילים, עדות ישירה ומשכנעת לעובדה – אתה לא הגוף שלך. אתה הדבר המתבונן מעבר לו, אתה התודעה הצופה בסרט של חייך. זה מחוז חפצך, לזכור שאתה התודעה הזו. זו הזהות האמיתית שלך – תודעה חסרת צורה, נצחית, כמו הבריאה שהיא חלק ממנה, האלוהים המתבונן בעצמו מעבר למסיכות, הילד ששמע את הקריאה לשוב הביתה.
פרק 62 - האחד, התגלות
קול קורא לי מתוכי, להתעורר. קול המשתרע מעבר למרחב ומעבר לחולות הזמן, מעבר לחלל, עד ללב הבריאה. קול קורא לי באהבה, מזכיר לי מי אני, מעניק לי הבזקי מודעות על הכוח שיש בי. במרחב אינסופי, אני עומד מול קרני הבריאה המתפרשות לכל עבר, יקומים מופיעים ונעלמים בהבזק מחשבתו של האלוהים, ואני שם, ביראת כבוד, בתחושת עוצמה, בענווה ובשמחה עמוקה, יודע שאני חלק ממנו, שהכוח שלו בתוכי, שאהבתו היא ליבי כמו שהיא ליבו. קול אוהב, מלא אור וחמלה, מזכיר לי מי אני, ומי כל אחד שאני פוגש הוא: כיצד כל הבריאה בתוכי כשם שאני בכל הבריאה. כוכבים יודלקו ויכבו, ציוויליזציות יעלו וייעלמו, ואני, הנני, מביט מ־אל הזמן.
אני מרגיש את האנרגיה זורמת אל תוך הקודקוד שלי. אין מחסומים, אין מגבלות לבן האלוהים; אין נפרדוּת ואין דבר שאינו הוא. אין שום דבר לא־ממשי, שכן מה שאינו ממשי אינו קיים. זו הייתה הבטחתו, ורק הדברים החיים קיימים. מתבקש אני היום, כפי שמתבקשים גם אתם, להביט פנימה ולראות את העוצמה של העצמי האחד שבכם, של מי שאתם באמת. אילו מגבלות יכולות לעצור את בן האלוהים? איזו הפרדה תוכל להיות ברצף האין־סופי שהוא, כל כולו בכל חלקיק, וכל חלקיק בכל כולו?
אל תביטו החוצה ותחפשו שם את הגאולה, את השלום שלכם, הוא לא קיים בחוץ, אינו תלוי בשום דבר חיצוני, כי שום דבר חיצוני אינו קיים באמת.
האחד, הכוח האולטימטיבי, הוא מה שהינכם, לא כוח על משהו, אלא כוח כחלק ממשהו; לא חיים שלכם, אלא אתם החיים עצמם. אתם הדרך. זכרו מילים אלו, ולא תשכחו מי אתם.
פרק 63 - הרחבה על רצון מתורת הקבלה
בתורת הקבלה מדברים רבות על הרצון האלוהי מול הרצון האנושי, ולעיתים מציגים אותם ככוחות שמניעים את הבריאה ואת תהליך ההתפתחות הרוחנית של האדם.
עקרונות מרכזיים:
-
הרצון לקבל מול הרצון להשפיע – בקבלה מודגש כי הרצון הבסיסי של האדם הוא הרצון לקבל הנאה ותענוג, בעוד שהרצון האלוהי מזוהה עם הרצון להשפיע טוב ולתת ללא תנאי. ההתפתחות הרוחנית היא תהליך של תיקון הרצון – כלומר, להפוך את הרצון לקבל לכזה שמשרת את ההשפעה והאהבה.
-
הרצון האלוהי – רצון להיטיב לנבראים – בקבלה מוסבר שהבורא ברא את העולם כדי להיטיב לנבראיו, ולכן הרצון האלוהי הוא רצון של נתינה ושלמות. האדם, כחלק מהבריאה, עובר תהליך שבו הוא מתקן את עצמו כדי להידמות לרצון הזה.
-
ביטול הרצון האישי והתכללות ברצון העליון – תהליך התיקון הרוחני כולל עבודה פנימית שבה האדם לומד לבטל את האגו שלו ולהתחבר לרצון האלוהי, מתוך אהבת זולתו והבנת המהות הגבוהה יותר של הקיום.
-
עבודת השילוב בין הרצונות – הקבלה לא דורשת מהאדם לוותר לגמרי על הרצון לקבל, אלא לתקן אותו, כך שהוא ישמש כמנגנון להשגת מטרות גבוהות יותר – חיבור, אהבה והשפעה.
כדי שנוכל לקבל את השפע הזה שמציע הרצון האלוהי, נברא "הכלי" – שהוא למעשה הרצון לקבל.
שבירת הכלים – לפי תורת הקבלה, הסיבה שהעולם שלנו שבור ומלא בקושי היא משום שכאשר הרצון לקבל התגבר בלי הכלה ותיקון, הכלי נשבר. זה מתואר במושג "שבירת הכלים", שמשמעותו פיצול והתפרקות הנשמה הכללית למציאות של פרוד, אגו וסבל.
הנשמה כ"כלי" - הנשמה של האדם היא בעצם חלק מאותו כלי שנשבר. בכל אדם יש ניצוצות מאותה שבירה, ולכן החיים שלנו הם תהליך של תיקון – לאחות את השברים ולהפוך את הרצון לקבל לרצון שמקבל על מנת להשפיע.
התיקון – הכלת הרצון האלוהי – העבודה הרוחנית של האדם היא ללמוד להכיל את הרצון האלוהי. כלומר, לא להיות רק "כלי שמקבל לעצמו", אלא להפוך לכלי שמסוגל להכיל את השפע ולתת אותו הלאה, כמו אור שעובר דרך זכוכית שקופה.
למה השבירה קרתה?
הכלי נשבר כי הרצון לקבל היה אגואיסטי ולא מאוזן. הוא לא היה מחובר לרצון האלוהי ולכן לא יכול היה להכיל את האור. זה בדיוק כמו כלי שעומד תחת זרם מים אדיר – אם הוא קטן מדי, הוא מתנפץ.
בטקסטים שונים בספר דיברנו על הנפרדות ופירותיה, במילים אחרות מתורת הקבלה ציינו שוב ושוב את הדברים שמביא איתם הרצון הנפרד שלנו, והזמנו אתכם לגלות מחדש מי אתם, באמצעות עבודה פנימית משמעותית. השתמשנו במושג “בן האלוהים” על מנת לציין שזהו זה העצמי האמיתי שלכם, ומה שאתם מגלים עכשיו מחדש. אמרנו שלעצמי הזה יש תכונות ורצונות אלוהיים, חשפנו לא מעט מהתכונות האלו שכבר יש בכם והיבטים של האהבה האלוהית שיש בתוככם. דיברנו על רצון נפרד כדבר שלא קיים למעשה, כי אין לו מקום בבריאה, ציינו שלכן “נפלנו לתרדמת” והתחלנו לחוות עולם שאין בו ממשות ושלא יכול להביא לנו שלום.
במילים אחרות, כולנו פועלים באותה השליחות, לתקן את הכלי, לתקן את השכל שלנו, כדי שיתחבר מחדש עם האמת שיש בו ויחזור למצבו הטבעי-אלוהי.
אמרנו שלא רק אתם רוצים שלום, אלא זה הרצון המשותף של הבריאה כולה, השמיים לא שכחו אתכם, חלק מאלוהים לא מכיל ומפיץ את האור שהוא ועלינו לעשות כל מה שנדרש על מנת לתקן זאת.
המחויבות שלנו עמוקה, הרצון שלנו משותף, אנו מקבלים את כל הסיוע שאנו דרושים לו וכוח אדיר נמצא איתנו, הכוח של בורא היקומים, האחד, הקדוש, אבינו, אימנו.
אנו חושבים בתוך השכל שלו, אך מסתירים זאת מעצמנו. אנו רואים את האור שלו, אך שמים מסך של ערפל בינו לבין המודעות שלנו, אנו אוהבים כאהבתו, כי אין אהבה אחרת.
השמיים יורדים אל פני הארץ באמצעותכם, אתם תחוללו ניסים, הרים ירקדו כאיילות בפניכם, המתים יקומו ויתחברו עם האוהבים שלהם ולא ישאר אף זכר לסכנה ולאפילה שנדמה שפעם התקיימה לרגע קצרצר.
באתי מהאחד אליכם להזכיר זאת לכם, וזהו תפקדיכם להפיץ את המסר הלאה. אל תשאירו מקום לחושך להתחבא בו, אל תעשו עיסקאות עם "השטן", הוא לא ראוי ליותר מאשר גיחוך, האפילה לא מאיימת על האור, אלא מתקיימת רק בהיעדרו.
רצוני היחיד הוא רצון האלוהים, אין רצון אחר.